#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה פירוש המלות מאד חשוב?	"איתא בברכות (מ&quot;ז ע&quot;א) דלא יזרוק הברכה מפיו, וכתב ספר חסידים כשהוא נוטל הפרי בידו יכוין לבו לשם בוראו אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפרי להנות ממנו, ולא יוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב וכדכתיב בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והס&quot;ח הביא מעשה באדם אחד שנתגלה בחלום איך היו דנים אותו לאחר מיתה על שלא דקדק לברך ברכות בכוונת הלב [וכן מובא בחיי&quot;א (כלל ה&#x27; סעי&#x27; א&#x27;) לגבי החומר דשם השם שלא בכוונה, ומכאן משמע דהכוונת בשם השם אינם רק דינים לכתחילה מהו הכוונה אלא הוא הלכה שצריך לכוין בשעת אמירת השם, ואם אינו מכוין הוי כאילו מוציא שם שמים לבטלה ר&quot;ל {וחידוש הוא דמטור ושו&quot;ע ושאר הפוסקים משמע דהוא רק פירוש המילות של שם השם}, וכן מבואר לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) דאין מנענעין בשם השם דצריך כוונה טפי], וכתב הפלא יועץ (ערך שם שמים) וז&quot;ל וקמי שמיא גליא שאנחנו כשכורים מחמת טרדות הזמן ומחמת הצר הצורר הוא יצה&quot;ר בחברת החומר העכור, ומחמת חלאת טומאת זוהמת עוונותינו וטומאת ארץ העמים, הן הם מונעים הטוב ממנו עד שאין אנחנו יכולים לכוין דעתינו, על כל פנים חיובא רמיא עלן לבחור הרע במיעוטו ולהתחזק לכוין ביום שיוכל, בפעם שיוכל, בהזכרה שיוכל, וכל אשר בכחו לעשות יעשה ויקבל שכר טוב בעמלו והבא לטהר מסייעין אותו עכ&quot;ל."	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש המלות בשם 1) יקוק 2) אדנות 3) אלוקים?	"1) הטוש&quot;ע כתבו אדון הכל והיה הוה ויהיה, אבל הגר&quot;א סבר דמדינא רק אדון הכל, ויש מעלה לכוון גם היה הוה ויהיה [ויש עוד מעלה לכוון אחד כשאומר הקמץ תחת הנו&quot;ן (עטרת זקנים)], ובק&quot;ש צריך לכוון נמי היה הוה ויהיה (גר&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ועי&#x27; במהרש&quot;א (קידושין ע&quot;א ע&quot;א) דביאר דשם הוי&quot;ה הוא רחמים וזהו מיוחד לעתיד לבא אבל בעוה&quot;ז משותף בשם אדנות דיש בה דין, וזהו מה שנקרא ר&quot;ה יום הזכרון שאנו מזכירין השם אדנות וזהו דין, וכן מרומז בהשם, שאל&quot;ף מרומז על ר&quot;ה ויו&quot;ד בסוף מרומז על יוה&quot;כ ודל&quot;ת ונו&quot;ן מרומז על דין, והמהרש&quot;א מסיים כשמזכיר השם בתפילה עיקר כוונתו יהיה על הרחמים דיש אם למסורת, וזהו דרשו ה&#x27; בהמצאו וגו&#x27;, ע&quot;ש] 2) אדון הכל 3) תקיף ובעל הכחות כולו. חידש האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ה&#x27; אות ב&#x27;) דסגי לכוין השי&quot;ת וכמ&quot;ש בתרגום ע&quot;ט שתרגמו &quot;גאט&quot;, וזה מהני אפי&#x27; לק&quot;ש [אבל משמע דר&#x27; משה מודה דלכתחילה יכוין ככוונות המוזכרים בשו&quot;ע]"	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי בבקר לכל היום?	"הובא עצה זה מסידורו של הבוטשאטשר וגם מאפיקי ים (פניני ים אות ג&#x27;) [ומודו דלא מהני לק&quot;ש], אבל יש מפקפקין בה (מ&quot;ב דרשו) {ולכאורה צ&quot;ע איך מהני תנאי, הרי משמע מטור דכוונות השם הוי דין בפירוש המלות, והיתכן להתנות קודם תפילה שכל פעם שאומר ברוך כוונתו כך, ואתה כוונתו כך, וכו&#x27;, וראיתי מר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דכתב (בספרו בהע&#x27; 32) דהבוטשאטשר ס&quot;ל דפירוש המלות דה&#x27; הוי השם יתברך {כנראה כעין האג&quot;מ הנ&quot;ל}, וכוונות אלו דאדון הכל והיה הוה ויהיה הוו כוונות נוספות ומש&quot;ה מהני תנאי, אבל הביא דאין זה פשוט כ&quot;כ דיש אומרים דכוונת אדון הכל בודאי הוי פירוש המלות}"	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כוונות אלו דדוקא בברכות או בכל אזכרות?	"מטוש&quot;ע משמע דדוקא בברכות [וכ&quot;כ האורחות חיים (דין מאה ברכות סי&#x27; ג&#x27;) דהוא בברכות שיש בהם מלך העולם, וביאר ר&quot;ג מלצר (בספרו בהע&#x27; 28) דיכוון היה הוה ויהיה כשאומר מלך העולם], וכן פסק האור לציון (ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;א אות י&quot;ח) {ושמעתי ביאור מהגר&quot;מ פוטאש שליט&quot;א בשם הקדמון קה רבון עלם (תלמיד האריז&quot;ל) דדוקא בברכות שהוא אומרם בלשון נוכח צריך כוונה יתירה משא&quot;כ כשאומר השם דרך שבח והודאה}, אבל מזוהר (ג&#x27; ע&quot;א) מבואר בכל אתר ובכל ממלל צריך כוונות אלו. למעשה, אם יכול טוב לכוון שתי כוונות אלו בכל אזכרה, ואם זה קשה טוב בכל ברכות ובק&quot;ש, ואם זה קשה צריך לכל הפחות בק&quot;ש וכמ&quot;ש הגר&quot;א."	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכוון כוונות אלו?	"פשטות השו&quot;ע משמע בשעת אמירתו [וכן משמע מעטרת זקנים הנ&quot;ל, וכן משמע בגמ&#x27; ברכות י&quot;ג ע&quot;ב], אכן ההגהות אשל אברהם הביא מרבינו בחיי (ויקרא כד,י) דכתב שצריך לכוון הכוונות קודם אמירתו"	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנקודה שתחת הנו&quot;ן?	בחול הוא פתח [חוץ מאתנחתא וסוף פסוק] ובקודש הוא קמץ, וביאר רבינו בחיי (בראשית יח,ו) דהקמץ מראה שהוא דבר העומד בפנ&quot;ע ולא נסמך לאחר משא&quot;כ בפתח (מ&quot;ב דרשו)&lt;br&gt; 	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד הזכיר שם השם, האם ראוי להפסיקו?	"אם מספר בחסדי ה&#x27; אסור להפסיקו, ואם רוצה לקלל שום אדם מצוה להפסיקו (ספר חסידים, הובא ברע&quot;א ומ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן ה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה באמירת ברוך הוא וברוך שמו?	כתב העטרת זקנים שיכוין שהשי&quot;ת ברוך מעצמו ואינו צריך לברכתינו	סימן ה סעיף א		
